ODD היא הפרעת התנהגות שכיחה בקרב ילדים. מעבר להשפעות על בן הנוער, יש להפרעה השלכות משמעותיות גם איכות החיים של בני המשפחה. במאמר זה נבצע סקירה אודות ההפרעה, וכיצד ניתן לטפל בה.
ODD – כל מה שרציתם לדעת וחששתם לשאול
בשנים האחרונות ניתן לראות עלייה במספר המקרים של בני נוער וילדים המאובחנים עם הפרעת התנהגות מתריסה (ODD). לתופעת ה-ODD מספר תסמינים: התנהגות עוינת כלפי בני המשפחה, התקפי זעם, התנהגות מתריסה כלפי בני המשפחה וגורמי סמכות כמו גם התנהגות בעייתית וקשת מזג. הורים שילדיהם מאובחנים עם ODD מדווחים על קושי עצום בכל הקשור לניהול חיי משפחה תקינים, וזאת בשל התקפות זעם וצורך מצד ההורים לשמור על קור רוח תוך כדי מאבקי התנהגות. ההפרעה לרוב מופיעה בגילאי 8-12, כאשר במקרים חריגים היא עלולה להתפרץ גם בגילאי ההתבגרות. ככל שההפרעה לא מטופלת בזמן, היא עלולה להחריף עד כדי אלימות מילולית או פיזית, ולכן חשוב לעלות על התסמינים בזמן ולטפל.
כיצד תדעו האם ילדכם סובל מ-ODD?
בכדי להבין האם ילדכם סובל מ-ODD, נדרש לבחון את הסימנים הבאים: אי יכולת לציית להוראות, יצר נקמנות, שליליות, התרסה, אי קבלת חוקים, נטייה לרגזנות, התקפי זעם כמו גם קושי בדחיית סיפוקים. נכון שלרוב ילדים יכולים לגלות את התסמינים הללו גם ללא ההפרעה, אולם מדובר בהתנהגות אשר חוזרת על עצמה ובשל כך המרקם המשפחתי כמעט ומתפורר. ההורים מרגישים אשמים כי הם אינם יכולים לשלוט או להרגיע את הילד, ואילו מהצד השני גם האחים והמשפחה הקרובה והרחוקה מושפעת, כתוצאה מאותם התקפים וחוסר יכולת לסייע לילד. לא פעם, הילדים בעצמם אינם יודעים להסביר מה עומד בבסיס ההתנהגות שלהם. לכן, אם הילד עונה על הסימנים אותם ציינו מומלץ לקחת אותו למכון המתמחה בתחום, לצורך קבלת אבחון, ובהתאם לכך יצירת תוכנית טיפול פרטנית ומשפחתית. ע"פ רוב, ילדים המאובחנים עם ODD מקבלים את האבחנה לאחר שבמשך חצי שנה (לפחות) ההתנהגות חוזרת על עצמה.
מדוע נדרש לבצע תוכנית טיפול משפחתית לצד טיפול פרטני?
ההשלכות של הפרעת ODD עלולות להשפיע על הילד גם בחייו הבוגרים, ולעיתים אף לנתק מוחלט מבני המשפחה. בשל כך, במסגרת הטיפול בילד המתבסס על טכניקות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (הטיפול המקובל בהפרעה) נדרש גם לגייס את המשפחה לצורך יצירת מעטפת הגנה כלפי הילד. נוסף לכך, תוכנית הטיפול נבנית בהתאם לחומרה של ההפרעה – מסימנים מתונים המתרחשים רק במסגרת אחת כמו הבית, ועד למצב חמור שבו הסימנים מופיעים בשלוש מסגרות או יותר. לכן, מדובר בהפרעת התנהגות רחבה בה נדרש לטפל הן במסגרת של התערבויות טיפוליות וכן טיפול משפחתי, לצורך שיפור במצבו של הילד ויצירת איזון.